Nil By Mouth

גרי אולדמן מגרד בסירטו הראשון כבמאי את תחתית העליבות הקיומית, בסגנון ריאליסטי מחוספס בנוסח סטיבן פרירס וקן לואץ`. המצלמה מוצבת רוב הזמן בסלונה של משפחה בריטית מהמעמד הנמוך, בה התפריט לארוחת הערב מורכב מסמים, אלכוהול ואלימות "תוצרת בית". אנו מתוודעים אל ריימונד המאצ`ואיסט האלים, אישתו ואלרי (קאתי ברק, אכול את העשירים), ואחיה בילי המכור לסמים, המתגוררים בדירה אחת יחד עם אימו וסבתו של ריימונד. הצפיפות והחד-גוניות של החיים הפרולטרים מביאים איתם מריבות אינסופיות שלא מסתימות לעולם. כצופים הרושם הקשה שנוצר גם לאחר שהכותרות יורדות, היא של זרים שנקלעו אל תוך ריב משפחתי.
נקודת המוצא של הסרט לא ממש משתנה לאורכו, ומחזקת את התחושה הניהליסטית. על העדר התפתחות דרמטית ממשית מפצים המשחק המצוין, עבודת המצלמה הקדחתנית השומרת על תחושת דריכות תמידית, ושליטתו של אולדמן בחומרים העלילתיים. אולדמן עצמו גדל בפרברי לונדון, בצילו המאיים של אב אלכוהוליסט, ונראה כי הוא מכיר אישית את תחושת חוסר המוצא אותה הוא משרטט בכשרון רב על המסך.