נוף עם מאיר פיצ'חדזה

באביב 1999 חזרנו עם מאיר פיצ'חדזה לגרוזיה. הוא עזב לפני שנים ומעולם לא הביט לאחור, כי מאיר פיצ'חדזה שונא נוסטלגיה. הוא חוזר לשם עם אהרון, חבר ילדות, ואיתו גם עיניה השחורות של אחותו מקוואלה. מקוואלה התאבדה שנה אחרי שהגיעו לארץ. אומרים שהיא מתה מגעגועים לשם. נוסטלגיה. עבר זמן והרגש המעורפל הזה משיג גם את מאיר ומוליך אותו לגרוזיה לגרד עצבים רדומים. תל אביב 1999. פיצ'חדזה אמן טוטאלי. לא נותן לרגש לנהל את חייו. גר ליד התחנה המרכזית הישנה. היומן שלו כתוב על קופסאות סיגריות. חושב בעברית. כותב בגרוזינית. סטודיו בניו יורק. מתעורר אחה"צ. מצייר עד השעות הקטנות. ואחר כך בארים ושתיה. זה לא בילוי – זה החיים. קוטאיסי 1999. הוא מגלה שלרוחות העבר היגיון משלהן, ואין מילות קסם שיגרמו להן להעלם. הן עשויות להופיע בכל מיני הקשרים לא מתוכננים, לעתים גם לא הגיוניים, אך לעולם לא בלתי צפויים.

בלעדי באוזן השלישית! לרכישה: 03-6215201