זהו סרטו הראשון של הבמאי הרוסי אנדרי צוויאגינצב, הצנוע ואולי גם המופנם מכולם, שזכה לפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה והפך את הבמאי לאחד היוצרים המעניינים שיש היום בקולנוע. זהו סיפור על שני אחים קטנים ואמם ועל מה שעובר עליהם כאשר אביהם שב הביתה אחרי שנעדר במשך 12 שנים ארוכות. השינויים שחלים בחיי המשפחה הם תחילה צנועים יחסית, כאשר האב מנסה להבטיח את מקומו ואת סמכותו במסגרת המשפחה. אלא שבמסגרת אותו רצון להיות זה שאחראי על בניו, הוא לוקח אותם לטיול באי מבודד, שם הוא מעמיד אותם במבחן גבריות ואומץ שמקבל ממדים בלתי צפויים. הסרט, שהוא בין היתר מטאפורה למשטר הסובייטי וסופו, התקבל בתרועות רמות ורבים ציינו את צוויאגינצב כתגלית הבולטת ביותר בקולנוע הרוסי מאז אנדרי טרקובסקי. למרבה הצער, זמן קצר לפני הצגת הסרט בוונציה, נודע שאחד משני הילדים המשחקים בסרט מצא את מותו בתאונה.
