Stoned

אנו מתחילים עם גופה צפה בבריכה. זהו בריאן ג'ונס, מי שהקים עם חבריו קית' ריצ'רדס ומיק ג'אגר את "האבנים המתגלגלות". השנה היא 1969 וג'ונס, "בהחלטה משותפת" לשון ההודעה לעיתונות, נפרד מהלהקה רק כמה שבועות קודם לכן. הסיבה העיקרית: צריכה סמים שאינה מאפשרת לו להצטרף למסע ההופעות בארה"ב (שלא לדבר על לפקוח את עיניו באולפן). עתה הוא תקוע באחוזתו הכפרית, שבבריכתה יצוף עוד מעט,ומעביר את הזמן הוא ברחמים עצמים, בזיונים עם חברתו השוודית, ובלא לעשות כלום. כדי שלא יטפס על הקירות מצמיד לו מנהל הלהקה בנאי כחול צווארון שישמור עליו. היחסים הנרקמים בין השניים אמנם מובילים לקרבה, אך גם סובלים מנטייתו של ג'ונס להתעמר בקרובים לו. וכך מתעצם המתח עד שג'ונס כבר לא יכול לסבול יותר. על בסיס אגדת הרוק הזו בונה סטיבן וולי, מפיק מוערך שזוהי עבודת הבימוי הראשונה שלו, יצירה שמתבוננת במיתוס הסקס-סמים-רוקנרול של שנות השישים. עם לא מעט אלוזיות לסרטי התקופה (ו"מופע", של ניקולס רוג בראש ובראשונה) הופך "סטונד" ליצירה שעוסקת בחוכמה בהיסטוריה שמאחורי המיתולוגיה.