פה קבור הכלב
בארבעה ביוני 1989, עם אור ראשון, נתקל סיור שגרתי של צה"ל בגבול לבנון בחולייה פלסטינית שארבה לסיור וניסתה לחדור לשטח ישראל. חגיגה של טילי כתף, רימונים ויריות פרצה במקום, במהלכה נורו למוות שלושת הפלסטינים והגשש הבדואי של הסיור הישראלי – חסיין מוקאתרן. במאי הסרט, ניר קינן, היה מפקד הסיור, ונפצע בכף ידו מכדור. בסרטו הוא מתאר את האירועים שהובילו אותו לרגע בו היה עליו לבחור בין להרוג או להיהרג. הסרט מהווה פניה אישית כמעט למפקד החוליה אותו כמובן לא הכיר, שמשמש אותו כדמות מראה.
