אני והזילבר

כבר בילדותו הרגיש הבמאי רועי זילבר ב“קללה המשפחתית“ הרובצת עליו – ניתוק רגשי לצד עיסוק אובססיבי במוסיקה. הילדות בצל החיים הסוערים של אביו, כוכב הרוק אריאל זילבר, לוותה במבוכה תמידית. אריאל, בעצמו בנו של הזמרת המיתולוגית ברכה צפירה, תמיד היה חשוף לעין הציבורית כדמות אקסצנטרית, יוצר פרובוקטיבי, ומחליף נשים סדרתי. הנתק ביניהם רק גדל כאשר חזר אריאל זילבר בתשובה, הפך חבדני“ק נלהב, תומך ימין קיצוני ובעל דעות מעוררות מחלוקת.
רועי נשאר מתוסכל מאחור, בתחושה של פספוס וחוסר הבנה. כשהתהום פעורה ביניהם, מחליט הבן לתעד את הקשר הסבוך עם אביו בניסיון להתקרב ואולי אף להסיר את הקללה המשפחתית. המאמצים של השניים מובילים למכנה המשותף היחיד בו יש ביניהם דיאלוג נקי – המוסיקה.