Deep Six (1986): האוסף שהגדיר את הצליל של סיאטל

הרבה לפני נירוונה ופרל ג’אם, הכל כבר התחיל כאן

מאת עומר דביר

לכריס האנזשק (Chris Hanzsek) הייתה משימה: לתעד סצנת מוזיקה קטנה אך משונה שהחלה לצמוח בשקט בסיאטל, וושינגטון.

האוסף Deep Six שיצא במרץ 1986 דרך חברת C/Z Records נחשב כיום לאחד האלבומים החשובים ביותר בהיסטוריה של הרוק האלטרנטיבי. האלבום איגד שש להקות מסצנת האנדרגראונד של סיאטל – סאונדגארדן, גרין ריבר, מלווינס, סקין יארד, מאלפאנקשן ו- דה יו־מן – ותיעד לראשונה את הצליל החדש והמחוספס שהתפתח בצפון־מערב ארצות הברית. למרות שבזמן יציאתו האלבום כמעט לא זכה להצלחה מסחרית, החשיבות ההיסטורית שלו הפכה עם השנים לעצומה. כיום הוא נחשב לאחת מאבני היסוד של ז’אנר הגראנג’ ולנקודת מפנה מרכזית בהתפתחות הרוק האלטרנטיבי.

באמצע שנות ה- 80 סיאטל הייתה מנותקת יחסית מתעשיית המוזיקה האמריקאית המרכזית.
בזמן שערים כמו לוס אנג’לס נשלטו על ידי גלאם מטאל נוצץ ומסחרי, בסיאטל התפתחה סצנה מוזיקלית אפלה, כבדה ומלוכלכת יותר. המוזיקאים המקומיים שילבו בין האגרסיביות של הפאנק לבין הכובד והדיסטורשן של המטאל.
התוצאה הייתה מוזיקה איטית, רועשת, רגשית ומלאת אנרגיה, סגנון שלימים יקבל את השם “גראנג”.
Deep Six היה האלבום הראשון שהצליח לתעד את הסאונד הזה בצורה מרוכזת וברורה.

רק כ־2,000 עותקים הודפסו, והאלבום כמעט שלא זכה לתשומת לב מחוץ לסצנה המקומית. עם זאת, בדיעבד הוא הפך למסמך היסטורי חשוב במיוחד, בעיקר משום שרבים מהמוזיקאים שהשתתפו בו הפכו מאוחר יותר לדמויות מרכזיות ברוק האלטרנטיבי של שנות ה־90.
כל אחת מהלהקות באלבום תרמה משהו ייחודי להתפתחות הצליל של סיאטל. מלווינס הביאו גישה איטית, כבדה וסלאדג’ית במיוחד, שהשפיעה בהמשך על אינספור להקות גראנג’ וסלאדג’ מטאל. סאונדגארדן שילבו ריפים מורכבים ושירה עוצמתית, והפכו מאוחר יותר לאחת הלהקות הראשונות מסיאטל שזכו להצלחה בינלאומית. גרין ריבר חיברו בין פאנק לרוק כבד בצורה ישירה ואנרגטית, וחברי הלהקה המשיכו בהמשך להקים את מאדהאני ואת פרל ג’אם. גם סקין יארד היו משמעותיים מאוד, בין היתר משום שהגיטריסט שלהם, ג’ק אנדינו, יהפוך בהמשך לאחד המפיקים החשובים ביותר של סצנת סיאטל, כולל עבודה עם נירוונה.

אחת הסיבות לכך ש־Deep Six  נחשב לכל כך משמעותי היא שהוא עזר להגדיר את הגראנג’ עוד לפני שלז’אנר בכלל היה שם רשמי. למרות ההבדלים בין הלהקות, היה ביניהן מכנה משותף ברור: מוזיקה כבדה, מלוכלכת, רגשית ומלאת דיסטורשן, שהושפעה גם מפאנק וגם מהמטאל האפל של בלאק סאבאת’. האלבום גרם למבקרים ולמעריצים להבין שבסיאטל מתפתח משהו חדש לחלוטין – תנועה מוזיקלית שונה מכל מה שהיה פופולרי באותה תקופה.

ההשפעה של Deep Six  על ההיסטוריה של הרוק האלטרנטיבי הייתה עצומה. בתחילת שנות ה־90 להקות שצמחו מתוך אותה סצנה מסיאטל הפכו את הגראנג’ לתופעה עולמית. אלבומים כמו Nevermind  של נירוונה ו־Ten של פרל ג’אם שינו את המוזיקה הפופולרית ברחבי העולם.
ההצלחה של הגראנג’ ערערה את השליטה של הגלאם מטאל ושל הרוק המסחרי, והכניסה למיינסטרים גישה מוזיקלית כנה, כבדה ואותנטית יותר. למרות ש־Deep Six  עצמו לא היה הצלחה מסחרית, הוא הניח את היסודות למהפכה הזאת בכך שתיעד את השלב הראשוני ביותר של הסצנה.

כיום Deep Six  נחשב לא רק לאלבום אוסף, אלא למסמך היסטורי נדיר שתיעד את לידתו של הגראנג’ ברגעיו הראשונים והגולמיים ביותר. הוא שימר את תחילת דרכן של להקות ומוזיקאים ששינו בהמשך את פני הרוק העולמי. ללא Deep Six ההיסטוריה של סצנת סיאטל ושל הרוק האלטרנטיבי הייתה נראית אחרת לחלוטין. האלבום מוכיח כיצד סצנה מקומית קטנה ואנדרגראונדית יכולה בסופו של דבר להשפיע על התרבות הפופולרית בעולם כולו.

• 35 שנה ל־Ten: האלבום שאי אפשר להפסיק לאהוב
• האם AM היה אלבום הרוק הגדול האחרון?
• דולי פרטון לא הייתה אף פעם בלונדה מטומטמת
• Muse מכוונים לכוכבים: The Wow! Signal מחזיר את הלהקה למסלול הקוסמי
• מַתִּי בפעם האחרונה