ג'ני וג'ני
ג'ני וג'ני הן בנות-דודות מבת-ים שעושות הכל ביחד: יוצאות עם בנים, מדברות על החיים, רבות ומשלימות, וכותבות זו לזו מכתבים. הסרט עוקב אחרי חיי היומיום שלהן ושל סביבתן קרובה דרך השמחות (חתונתה של אחת האחיות, נשיקה ראשונה), הכאבים הקטנים (אבא שמרן שמסתייג מסגנון הלבוש של ג'ני א'), והכאבים הגדולים (אב שברח לארה"ב לאחר שהסתבך בחובות, ורק ג'ני שומרת איתו על קשר בשיחות טלפון).
הסרט מצליח לחדור אל חיי הדמויות, תוך יצירת אינטימיות מרשימה בין היוצרת לבין הבנות. הבמאית אינה נדחקת לתמונה אלא משאירה את מלוא המסך לצעירות, המציגות את חייהן בחן רב. גם שאר הדמויות משתפות פעולה באופן מעורר התפעלות.
המגמה הדוקומנטרית של סגנון אישי הולכת ומתבססת בארץ (למשל בפרויקט מצולם בעם), ומיכל אביעד היא בין היוצרות הבולטות והמוצלחות שלה.
סגנונה מאפשר לצייר תמונת עולם אמינה של החיים בבת-ים, ההווי המשפחתי והשכונתי, היחס לדת ולמורשת צפון אפריקה מנקודת מבטן של בנות הדור השלישי. הטיפול בנושאים אלה נעשה ללא מעידה אל סטריאוטיפים מקובלים, אך גם ללא התייפייפות מיותרת.
